שינויים בתרבות הקניות שלי

היי גיייייז!

כמו שאתן יודעות, אני נמצאת כרגע בביקור בקנדה ושמתי לב שמסע הקניות הרגיל שאני עושה כשאני בקנדה השתנה ומעניין אותי אם האמאות שקוראות כאן הן מוצאות שזה קרה גם להן.

רקע – קנדה היא לא מדינה זולה כמו ארה"ב, כן רוב הדברים יותר זולים מבארץ אבל חיתולים לדוגמא יותר זולים בארץ. אם יש לי אפשרות לעשות את הקניות שלי בארה"ב אז עדיף גם מבחינת המחיר של המוצר וגם מבחינת המע"מ שבקנדה עומד על 13%. לאחרונה דווקא הדולר הקנדי ירד בערך ולכן בחודשים האחרונים הפערים לא כל כך משמעותיים. אבל מעבר למחירים, אחת הסיבות שאני עדיין עושה את רוב הקניות כאן זה בגלל שכאן יש את המותגים שאני אוהבת ואופנה שאני רגילה אליו. משום מה אני לא כל כך מוצאת את עצמי באופנה הישראלית שהיא תמיד נראת טוב על אחרות אבל לא עלי.

בכל מקרה, במקום הקניות של ג'ינסים ושמלות ונעליים שאני בדרך כלל עושה בחו"ל אני מוצאת שהפעם אני קונה לרוב בגדים לליה, בגדים לחדר כושר, איפור וטיפוח אה וכן, מתנות לעידן כי בלי זה אני לא יכולה להיכנס חזרה הבייתה. 🙂

אני לא נהנת לקנות בגדים כי אני עדיין לא מרגישה שחזרתי לגוף ולמידה הקודמת ואני לא רוצה "להרשות" לעצמי להתרגל למידה הנוכחית. זה מוביל לקניית בגדים לחדר כושר. וגם נעלי ספורט, שכן משמעותית יותר זולים כאן. (קניתי נעלי ספורט מהממממממים ב-30$) האם הליבוש לחדר כושר משפיע גם עליכן על המוטיבציה ללכת? כי לי כן! בנוסף לזה פשוט סיוט למדוד בגדים עם ליה בעגלה אז אם אני כן רואה משהו שאני ממש רוצה אני קונה, מודדת בבית ומקסימום מחזירה אם אני לא אוהבת. איזה כיף שבחו"ל יש מדיניות החזרה כל כך טובה!

איפור וטיפוח – אמממממ צריך להסביר?

בקיצור אני מוצאת את עצמי קונה לליה עוד ועוד ועוד גם כי זה כיף לקנות לה, גם כי היא גדלה כל כך מהר והיא באמת צריכה, גם כי זה הרבה יותר זול מבארץ (חליפות שלמות ב-$5!!) וגם כי פשוט לא כיף לקנות לעצמי.

האם זה ככה אצל כל האמאות? ואם כן, מתי זה עובר???