תצוגת אופנה גולברי אביב/קיץ 2016: הרבה מעבר לפרזנטורית
היי גיייז!
השבוע יצא לי להיות בתצוגת האופנה לאביב/קיץ 2016 של בית האופנה הישראלי גולברי. על פי החברה ״הקולקציה עוצבה בהשראת שנות ה-70, בסגנון בוהמי עם מוטיבים רומנטיים ומותאמת לסגנון החיים של האישה המודרנית, לכל שעה במהלך היום תוך שילוב של נוחות ואופנה: לבוש מוקפד לעבודה, לבוש אלגנטי ומרשים לבילוי בערב ולבוש קז’ואל ונינוח לשעות הפנאי.״
באו נודה באמת, רוב הדיבור מסביב לאירוע היה על החלפת איילת זורר כפרזנטורית המותג עם אסתי גינזבורג – ואותי זה ממש עיצבן. דיי, לאחר מספר שנים עם דוגמנית הבית זורר, מותר למותג לבחור מישהיא חדשה ובעייני גולברי (ובטח שלא אסתי עצמה) לא צריך לתת דין וחשבון על השיקולים. במיוחד כשמדובר בגינזבורג שהיא אחת הדוגמניות היפות, חכמות ומבוקשות בתעשיית האופנה בישראל. אני אישית באתי לראות את הקולקציה ובעייני זה היה מביך לראות איך העיתונאים מנסים בכוח לגרור את אסתי להתנצל בפני איילת כשלא מדובר בכלל ביחסים אישיים בין הדוגמניות אלא החלטה עסקית ותדמיתית של החברה. איפשהו ריחמתי על אסתי, היא הדוגמנית, לא מנהלת יחסי הציבור שלהם. סורי, הייתי חייבת להוציא את זה…
ועכשיו לאירוע המכובד. אני מאד נהנתי מהאווירה האינטימית וקלסית שהייתה באירוע. שמחתי לראות הרבה אנשי תעשייה שאני אישית מאד מעריכה, אנשי עסקים ואנשי אופנה ולא אולם מפוצץ עם פליטי ראלטי לצורך יחסי ציבור בלבד.
על המסלול התרשמתי קודם כל מהאיפור המושלם מושלם מושלם. עד כדי כך שהייתי חייבת לשאול באצמע ״מי עשה איפור!?״ לא הופתעתי כשסיפרו לי שאסף באבו היה שם מאחורי הקלעים – הרי אפשר לגמרי לקרוא לי מעריצה שלו. וכן, קצת גוואת יוטיובריות… חברתי הטובה ותותחית-על יאנה הייתה גם היא מאפרת מאחורי הקלעים. האיפור היה קייצי ולוהט. ״גולדן-גלאו״ פוגש עצמות לחיים מוגדשות היטב, שפתיים אדומות בוהקות וזוהר אינטנסיבי שהשאיר אותי עם ריר… חחחח!
אני הכרתי את בגדי גולברי רק לאחרונה כאשר קיבלתי מהם במתנה שמלה לכבוד מפגש שעשיתי בחנות סקארה בירושלים. (שמלה שחורה עם חרוזים על הכתפיים אם אתן זוכרות) וכשמדדתי שמלות בחנות לא האמנתי איך הכל יושב עלי טוב. הגזרות מחמיאות למבנה גוף של אישה (לא דוגמנית במידה 0) במיוחד כשהיא אחרי לידה וגם הייתי בתחילת הריון אבל זה עדיין היה סוד :). הבדים מחמיאים ואיכותיים והמחירים סבירים מאד לטעמי.
התצוגה הזו, (אומנם לא כל כך הבנתי את ה״השראה משנות ה-70״ כי זה לא ממש היה על המסלול), הציגה עשרות שמלות ואוטפיטים שפגעו בול לטעם האישי שלי. בגדים קלאסים, מחמיאים, צבועיים שכל אישה יכולה לשלב גם ליום יום, גם לעבודה וגם לערב.
נכון, לא הכל היה כל כך חדשני אבל כן היו כמה דברים טיפה שונים ממה שחשבתי שאראה כמו האוברולים, שמלות מיני ממש קצרות (ביג לייק!) ושילובי הדפסים טרנדים.
שמעתי ביקורות שהאופנה לא פונה לגיל של הפרצנטורית אסתי גינזבורג שהיא בת 26, אבל אני כל כך לא מסכימה. בתור אישה בת 30 (לא הרבה יותר ממנה) רוב החברות שלי צריכות בגדים קלסים לעבודה וכבר מבינות שהגוף צריך גזרות ובדים איכותיים ומחמיאים. כבר בשנות ה-20 שלנו (ובטח עם אנחנו כבר אמאות) אנחנו מבינות שזה כבר לא מתאים להתלבש כאילו אנחנו בנות 16 ואני חושבת שחסרים מותגים נגישים לשכבת גיל שלי לנשים עם מבנה גוף אמיתי. אני אישית יצאת משם עם תחושה של: ״יאללה! אני חייבת להוריד את משקל ההריון מהר כדי שאספיק ללבוש את הקולקציה הזו עוד באביב!״ וזה בעייני סימן שהם הצליחו ובגדול.
מעניין אותי לדעת מה המחשבות שלכן על התצוגה ועל המותג בכללי. שתפו אותי!
