**שימו לב, שיח על משקל הינו רגיש עבור כולנו – כולל עבורי. נא לכבד ולהיות רגישים בתגובות. השיתוף שלי הינו מהמקום הכי אישי ולא ממקום שאמור לגרום לקוראות להרגיש שהיא צריכה לעלות או להוריד במשקל. וחשוב לי להדגיש שאני לאחר לידות והפוסט הזה נועד לעזור למי שמרגישה כמוני.***

 

היי גייז!

אז כמעט שנה לאחר שילדתי את ארייה המתוקה שכבר בת 10 חודשים, נשארו לי בדיוק עוד 10 ק״ג להוריד במשקל. עכשיו הרגע שרובכן קוראות את זה ואומרות לעצמיכן, מה?! 10 קילו!? אז בעיקרון, כן.

לפני כל הילדים כשהייתי בת 27, הייתי במקום מאד שונה בחיים שלי. הייתי בשירות קבע, ללא ילדים ועם מלא זמן לתחביבים שונים שביניהם היה חדר כושר כל יום. כן, כ-ל יום. הייתי מתעוררת כל בוקר לאימון ב-6:00 ומספיקה להיות כבר במשרד ב-8:00. גם לא היה לנו תקציב גדול לאכול במסעדות הרבה אז הייתי אוכלת צהריים בבסיס ולארוחת ערב עושה סלט וחביטה. סה״כ אורך החיים שלי היה נהדר והגוף שלי שיקף את זה עם BMI בריא ומידה 36 בג׳ינס.

דיברתי על ההרגשה שלי עם המקשל שלי באופן כללי בסרטון שהעלתי לא מזמן בשם ״אני לא שמנה.״

בהריון עם ליה העלתי קרוב ל-30 ק״ג ולקח לי המון זמן להוריד את זה. אני אף פעם לא הייתי בין אדם של דיאטות. תמיד האמנתי באורך חיים בריא ומאוזן בשילוב עם ספורט. עשיתי כך ולאט, לאט הורדתי קילו אחר קילו. אבל אז, שנה לאחר הלידה עם ליה, בשיא של החזרה לכושר ועם רק 10 ק״ג שנשארו לי להוריד, נכנסתי שוב להריון. בהריון הזה אומנן העלתי הרבה פחות לעומת ההריון הראשון, 20 ק״ג, אבל התחלתי אותו עם במשקל גבוה יותר.

תמונה שלי כשבוע לפני הלידה של ארייה. בתמונה הזאת אפשר לראות שרוב המשקל שהעלתי היה באזור הבטן, ירכיים וישבן 🙂

במהלך השנים האלו, המשקל (והמידה) שלי לא הפריעו לי יותר מידי בגלל שידעתי שזה כתוצאה מהריונות וששוב זה ירד אבל עכשיו שאני כבר כמעט שנה אחרי הלידה השנייה, אני רואה שהסיטואציה אחרת. כמטע שנה לאחר הלידה אני, כמו הרבה נשים, ״תקועה״ עם 5 ק״ג ״מיותרים״. למה אני אומרת 5 ולא 10? כי אני גם חושבת שזה בסדר שלא אחזור בדיוק למשקל המקורי שלי לפני הלידות. הגוף משתנה וזה בסדר, אני מקבלת ואפילו אוהבת את זה. לא צריכה להיות חטובה בדיוק כמו שהייתי בשנים ההן.

אני מקבלת המון שאלות לגבי הורדת משקל מהעוקבות המקסימות שלי כל הזמן מחמיאות לי על כמה שרזיתי ושאני נראת נפלא. אז החלטתי לשתף אתכן במה שקורה עכשיו.

עד היום, כל ההורדה במשקל הייתה כתוצאה מחיים מלאים ועסוקים ורדיפה לאחר שתי קטנטנות. אני עושה אימונים אבל לא בתדירות ובכמות שהייתי רוצה ובטח לא מספיק כדי להילחם בכמה קילוגרמים האחרונים שהם כידוע, הכי מעצבנים. כמו שאמרתי, יש בי רצון להוריד, כ-5 ק״ג בשביל ההרגשה. אני מאמינה שהדרך הכי נכונה להוריד משקל היא בתזונה מאוזנת ובריאה ובאכילת ארוחות קטנות פרוסות לאורך היום. אבל כמו שרובכן כבר יודעות אני והמטבח עדיין לא חברים טובים ובנוסף לזה אין לי את הזמן לבישולים והתארגנות על ארוחות מסודרות במהלך היום.

 

תמונה שלי אחרי חודש של הלידה של ארייה. ליבוש נכון לאחר לידות זה קריטי. בגלל שהרגליים שלי יחסית רזות, אני דואגת להבליט אותן ולטשטש את מה שעדיין לא הורדתי באזור הבטן עם שמלות קצרות ורחבות.

ולכן, בנוסף להעלת התדירות של פעילות גופנית שאני משתדלת לעשות לפחות שלוש פעמים בשבוע, אני התחלתי השבוע את התוכנית של ילנה מלישבה. התוכנית עלתה לי 1800 ש״ח לחודש אחד שבו אני מקבלת מנות ביראות קפואות הבייתה. אני אוכלת 4 ארוחות ביום כבר שבוע ובמהלך התוכנית יש גם 4 ימים (פעם בשבוע) שנקראים ״ימי צום״ שבהם אוכלים אורז. בינתיים אני הורדתי כ-1.5 ק״ג בשבוע הראשון.

תמונה שלי חצי שנה לאחר הלידה על ארייה. לאט, לאט חוזרת לעצמי.

בצילומים של התוכנית ״מצווש״ הייתי בלחץ לגבי ״המסך הקטן״ שכידוע מוסיף 5 ק״ג. תודה למלבישה הנלפאה שעשתה עבודה נפלאה!

כשאסיים את התוכנית בעוד 3 שבועות, אני מתכננת לשתף אתכם האם זה עבד, איך זה הלך ולחלוק את כל העידכונים הרלוונטים. חשוב לי שתדעו שאני שילמתי על הארוחות ובחברה אפילו לא יודעים שאני מנסה את זה. אני קיבלתי המלצות רבות מחברות על התוכנית הזאת והיה לי מאד חשוב לבדוק אותה בעצמי ולחלוק אתכן עם התוצאות הכי אמיתיות. אז עם תרצו לראות סרטון/פוסט עם עדכון על איך הולך לי תשאירו תגובות.

תמונה שלנו מהאנסטגרם שלי השבוע. כשרשמתי שלא כולנו אוכלים פיצה, התכוונתי אלי 🙂

שוב, חשוב לי להדגיש שאני מאד שלמה עם איך שאני נראת, אבל סה״כ אני אהיה שמחה להוריד את כמה הקילוגרמים האחרונים מהלידות – לפחות עד ההריון הבא 🙂


היי גיייייייז!

אז אחרי שהייתי בשבוע אופנה בניו יורק, נסעתי לביקור בית בטורונטו לכמה ימים ומשם חזרה לניו יורק לכבוד כנס ענק של החברה ״IPSY״ בשם ״GENERATION BEAUTY״. בניגוד לתערוכות איפור כמו איימטס והמייקאפ שואו שמטרתם בעיקר למכור מוצרים, ג׳נריישן ביוטי מתמקד בלהביא ביחד למקום אחד מותגים ומובילי דעה בתחום הביוטי. היו שם מלא מותגים מוכרים כמו בנפיט, מייקאפ פוראבר, פיקסי, ניוד סטיקס ועוד… ולי היה את הכבוד העצום להיות אורחת של המותג האמריקאי האהוב OFRA COSMETICS. ‫‬המשך לקרוא ←


היי גייייז!

בולוג האחרון שהעלתי מהנסיעה הקצרה שלנו לכריתים אמרתי שאני החלטתי לכתוב פוסט בבלוג שלי על הנסיעה הכולל טיפים והמלצות. אני רואה שבעקבות כל הולוגים שלנו בחו״ל כל הזמן מבקשים ממני טיפים על היעדים שהייתי בהם. ואז אני אומרת לעצמי, ״למה לא להיות בלוגרית לתיירות גם?״ אז היום אני רושמת את הפוסט הראשון שלי כ״בלוגרית תיירות״ אז אל תשכחו לרשום לי מה דעתכם בנושא 🙂

טסנו להרקליון בכריתים (יוון) כשעה וחצי טיסה נוחה במיוחד עם ליה. כשהגענו לקחנו רכב ונסענו לכיוון מזרח כ-40 דקות. בדיעבד הייתי ממליצה להתנייד במוניות. הכל יחסית קרוב ואין באמת צורך לרכב פרטי אם לא מתכוונים לטייל יותר מידי מחוץ לאזור שהיינו. בפעם הקודמת שהיינו בכריתים היינו יותר בצד של חניה (CHANIA) ובאזור המערבי יותר של האי אני כן ממליצה על השכרת רכב.

IMG_4745

המלון BLUE PALACE הינו אחד הטובים ויוקרתיים באי כריתים ולכן ידענו שאנחנו הולכים להנות מהמלון אבל לא תיארנו לעצמינו כמה שהוא פשוט מושלם. אנחנו קיבלנו שדרוג לחדר עם בריכה פרטית ובהתחלה חשבתי שזה די מיותר ואפילו מסוכן ולא רצוי עם ליה בסביבה אבל בסוף השתשמנו בה לא מעט וזה באמת הוסיף מאד לחוויה. למלון יש חוף פרטי מסודר עם נוף מדהים לעבר האי SPINALONGA העתיק. יש בריכות גדולות עם מי מלח וארבע מסעדות ברמה גבוה. ‫‬המשך לקרוא ←


היי גייייז!

כל אמא עברה את זה. השבועות האחרונים הבלתי נגמרים לקראת הלידה שכל העולם שואל אותך: ״נו, ילדת כבר?!״ חברות מתקשרות כל יום לראות אם יש חדש. אמא אומרת לך שוב ושוב: ״אם יש לך צירים את מיד מתקשרת!״ זה כמובן כיף לדעת שהחברים והמשפחה דואגים לך, אבל לפעמים זה גם יכול לשגע.. חחח! אבל כמו שאמרתי, כולנו עברנו את זה 🙂

במקרה שלי, יש גם עשרות אלפי אנשים שמחכים לקבל את הבשורה! BUT NO PRESSURE 🙂

חשוב לזכור שיש סיבה שהריון נמשך 40 שבועות. הגוף שלנו מתוכנן היטב ולמרות שלאמא בדרך כבר נשבר הגב, עדיף באמת לא ללדת לפני הזמן (אלא אם כן יש איזשהו סיבה רפואית). למרות שהעובר דיי ״בשל״ כבר בשבוע 36, עדיין יש דברים חשובים שמתחקזים שם בפנים כמו הראיות (שבוע 38) והשכבה שמגנה על העור נעלמת (שבוע 39). תאמינו לי, בייבי יודעת מה טוב לה שהיא נשארת שם במקום החם ומוגן לעוד כמה ימים. אין לה מה למהר 🙂

אני מאלה שמאמינות שהכל קורה כשזה צריך לקראות. השבוע ליה הרגישה קצת פחות עצמה (נצלת, שיעול, חום) אז כן, היה פחות מתאים ללדת. אני מנסה לנצל את הזמן ה״פנוי״ שלי כמה שיותר לקדם דברים אחרונים בעבודה, לקרוא ספר (משהו שלא יצא לי לעשות הרבה זמן!) ולנצל כל רגע של שינה רצופה בלילה! אז כשזה יקרה, זה יקרה.

אז איך אתן ממליצות לי לנצל את הסופ״ש (אולי האחרון) לפני הלידה?

 


מאיפה להתחיל!?! ֿֿ

סיכום 2015 ומכתב תודה של אשלי וקסמן בקשי.

collage-2015-12-31

 

2015 הייתה שנה מלאה ומשמעותית עבורי!

השנה ליה הכפה מלהיות תינוקת לממש ילדה שמדברת, משחקת ומחזירה אהבה. החיבור בינינו התחזק מיום ליום והאהבה שלי אליה ממשיכה לשבור שיאים. כמובן שגם נכנסתי להריון בפעם השנייה ועם זאת, אנחנו עוברים מלהיות הורים לילדה (וכלב) למשפחה של ממש.

ביוטיוב המשכתי ללמוד ולצמוח והקהילה שלנו הגיעה ל-130,000 מנויים בשני הערוצים! עשיתי פרוייקטים מגניבים ביותר, היו מפגשים וסדנאות וכמובן שהשקתי את ליין המברשות שלי שעבדתי עליו כל כך הרבה זמן.

אבל כמובן שהיו גם רגעים קשים השנה שהיום אני שמחה להסתכל עליהם בדיעבד ולהגיד שלמדתי מהם ושהם חיזקו אותי עוד יותר. אחד המשברים הקשים שעברתי השנה הייתה דווקא בזמן השקת המברשות. הרשת הוצף עם תגובות פוגעות ולא על המברשות עצמן, אלא עלי ברמה האישית. קראו לי צבועה, חמדנית ובערך כל קללה אפשרית וכן, לקחתי את זה קשה. כמעט פרשתי. הרגשתי מאד לבד. כל מי שדיברתי איתו על זה אמר לי את אותו הדבר ״תמיד יהיה לאנשים מה להגיד.. ״ וזה לא גרם לי להרגיש טוב יותר. דווקא מה שהכי הרים אותי זה אתם. החלטתי לשתף אתכם ברגעים הקשים וקיבלתי ממכם אהבה ותמיכה אמיתית. הרגשתי שאתם מבינים אותי באמת ולא רק אומרים לי דברים מחזקים ללא מחשבה. השקעתם במה שכתבתם לי וחיזקתם אותי באמת.

השנה הבנתי באמת שמה שיש לנו (הקהילה שלנו) הוא חזק כל כך ולא משהו זמני של 2015 בלבד. הבנתי שאני באמת מצליחה להשפיע לטובה עליכם, ושאתם מצליחים להשפיע עלי בחזרה.

שיניתי קצת כיוון בערוץ מרק נושאי איפור וטיפוח לנושאים מגוונים אחרים (לדוגמא: למה עשיתי עליה, סרטוני אופנה, שיחות על המצב הבטחוני וכו׳.) ואני חושבת שכולנו אהבנו את המקום שבנינו יחד שבו כל אחת יכולה להתחבר ולהיות מחוברת אחת לשנייה. השתדלתי להטמיע ערכים שחשובים לי כמו קבלת האחר, סובלנות וכבוד.

אבני דרך שהיו לאורך השנה (טקס נבחרי ערוץ הילדים, השתתפות בתערוכת צילום של לאישה, הזמנות לתוכניות טלויזיה, וכו) גרמו לי להבין שיש כאן משהו גדול שרק מי שחלק באמת מבין. השתתפתי בכנסים בעולם העסקי, אלפי אנשים באו לראות אותי ברחבי הארץ והתחלתי לקבל פניות מחברות ענקיות בין-לאומיות.

אני אסירת תודה לכם על כל ההזדמנויות שנוצרו בגלל התמיכה שלכן, על זה שאתן ממשיכות לספר לכולם עלי, והכי חשוב על זה שאתן שם בשבילי גם ברגעים הקשים.

אז תודה רבה לכולכם מעומק ליבי שנתתם לי את זמנכם היקר ב-2015, המתנה הכי גדולה שיכלתם לתת לי. השעות של צפיה וקריאה שלכם הפכו למשמעות חיי. מבטיחה להפציץ ב-2016 עם תוכן יותר טוב ויותר מגוון (רמז: תחום הנשים/הורות של הפרק 🙂 ולהמשיך לנסות להחזיר לכם אחוז קטן מהאהבה שאתם נותנים לי.

שנה אזרחית טובה, בריאה ומוצלחת לכל הבקשיות!

Love you guys to the moon and back


היי גייז!

בראש השנה הקודם אם הייתם אומרים לי איפה אני אהיה היום לא הייתי מאמינה. השנה הזאת למדתי כל כך הרבה על עצמי, על הורות, עליכן. גדלתי והתפחתי לתחומים חדשים שלא דימיינתי בחיים שאני אגיע אליהם. הכרתי כל כך הרבה ממכן, איפרתי כל כך הרבה ממכן. היה מדהים.

כמובן שלא הכל היה נפלא. היו גם רגעים קשים ואפשר להגיד אפילו כמה ״משברים״. אבל הרכבת הרים של רגשות לאורך השנה של עליות וירידות רק חיזקה אותי יותר ויותר וגם על הרגעים הקשים אני מודה.

אני רוצה להודות לכן שהייתן איתי לאורך כל הדרך. שפרגנתן, חיזקתן ועודדתן בלי סוף.

ועכשיו לאיחולים שלי אליכן. אני מאחלת לכן שנה חדשה של אושר ושלווה. תלמדו מכל מה שעבר עליכן בשנה האחרונה ותשפרו בעצמיכן את השנה החדשה. תזכרו שרק אתן יכולות להשפיע על איך החיים שלכן יראו, אז תהיו חיוביות תמיד. תעבדו קשה ואל תבזבזו אנרגיות על אנשים מיותרים. מאחלת שתצליחו בלימודים, בעבודה. תמצאו אהבאות חדשות (בני זוג, חברים, ילדים) כי לכולנו מגיעה אהבה. מאחלת בריאות מעל הכל, לכן ולכל החשובים לכן.

מאחלת לכל אזרחי מדינת ישראל שנגלה יותר סבלנות וסובלנות אחד לשני, שנמצא פתרונות לבעיות הכלכליות וחברתיות ושנצליח להגן על עצמינו מאוייבינו. שנפסיק לשפוט כל כך מהר, שנפסיק להרוג בכבישים, שנפסיק עם האלימות הפיזית, המילולית וברשת. שנתחיל להבין שאנחנו כולנו בני אדם ולכל אזרח מגיע לחיות בכבוד והזדנמנויות שוות להצליח.

מאחלת לאנשי העולם שלא יהיו עוד ילדים רעבים, מחלות ללא תרופות ושנאת חינם.

שיהיה לכולנו שנה מתוקה.

אוהבת עד הירח ובחזרה.


היי גייייז!

טוב היום אני פשוט יושבת וכותבת, מוציאה את כל הרגשות שעוברות עלי. לא תכננתי מה אני הולכת לכתוב אבל הרגשתי שמגיע לכן לדעת מה עובר עלי ולמה לא העלתי פוסטים כבר חודש.

קודם כל, חודש אוגוסט היה החודש הכי עמוס בעבודה שהיה לי מאז שהתחלתי עם יוטיוב. בחודש האחרון העברתי שני קורסים לשתי קבוצות של נערות מקסימות, מתוקות ומוכשרות. היה כיף מאד ותמיד כיף לי כשיש לי הזדמנויות להכיר עוד ועוד צופות שלי יותר לעומק. היה מפגשים נהדר בחיפה. היו לי כלות, היו סדנאות קבוצתיות וכמה פגישות ייעוץ אישיות עם צופות בוגרות שלי אוהבות ומפרגנות. עבדתי על התחתונים וגוזיות בכל הכוח שיספיקו לצאת לפני שנת הלימודים החדשה. אישרתי את הגרסה האחרונה למברשות האיפור שאני מפתחת (ובימים האחרונים אפילו הספקתי לאשר עוד מברשת אחת שחשבתי שאני אצטרך להשיק בילעדיה ובסוף היא תצא למכירה יחד עם השאר!) עיצבתי אריזות, התחלנו לעבוד עם מערכת לניהול חשבונות, סידרתי את המשרד החדש (עם המחשב החדש שקניתי לצורך העבודה). העלתי 11 סרטונים לערוץ הראשי ו-8 ולוגים לביהיינד דה בקשיז. היינו ביוון ובמדריד, צילמתי פרסומת למילקי, הפתעתי צופה בבית יחד עם אוזי, ויש משהו סופר סודי שאני מתה לספר לכן עליו אבל יצטרך לחכות עוד קצת! כל זה כשהמטפלת של ליה הבריזה לי כמה ימים עד שסוף סוף היא סיפרה לי שהיא מצאה עבודה אחרת ושהיא עוזבת אותי באמצע אוגוסט למרות שהיא הייתה צריכה לעבוד עד שליה נכנסת לגן בספטמבר!

אז כן, החודש הזה היה מטורף. הייתי חייבת לוותר על דברים פחות דחופים והבלוג לצערי היה צריך להמתין רגע בצד עד שאני אעלה לקצת אוויר.

במהלך החודש האחרון אני גם הבנתי שאני הרבה יותר רגישה ממה שחשבתי. אני בדרך כלל מתמודדת בסדר גמור עם תגובות לא נעימות שאני מקבלת ברשתות החברתיות אבל בפעם הראשונה מאז שיש לי את הערוץ, החלטתי לעצור את האפשרות להשאיר תגובות על סרטון שלי. בחיים לא עשיתי את זה ואפילו בחיים לא מחקתי תגובה (אלא אם כן היו שם קללות רציניות) כי תמיד אמרתי שלהגדיש את הכמה שניות כדי למחוק תגובה פשוט מאפשר לתגובה להשפיע עלי עוד יותר אבל הפעם פשוט לא יכלתי לקרוא את התגובות. אפילו שרוב התגובות היו תומכות ומפרגנות, המעט תגובות שרשמו לי דברים כמו ״זה גס להראות תחתונים בערוץ שלך״, ״נערות צופות בך״, ״זה לא חינוכי״, ״זה לא צנוע״ חדרו לי עמוק ללב וזאת הייתה הדרך הכי טובה בשבילי באותו רגע לעצור את הדמעות. פשוט למחוק כל זכר של התגובות של נשים שכל כך לא מבינות אותי ואת הסיבה שעבדתי כל כך קשה כדי להביא לצופות שלי מוצר שאני כל כך אוהבת בעיצובים ייחודיים שלי. אם משהיא חושבת שזה לא חינוכי או צנוע לדבר על חתיכת בד שכולן לובשות בכל גיל (אפילו ליה כבר לובשת תחתונים כשהיא בשמלות!) אז לצערי המקום שלה כנראה לא בערוץ שלי.

ברגע שליה תיכנס לגן יהיה לי הרבה יותר קל לחזור לצלם לכן סרטונים מקוריים בכל מיני נושאים שאני רוצה להגיע אליהם. נושאים שרלוונטים לנשים בכל הגילאים. בין אם זה אמהות, זוגיות, התבגרות, אופנה, DIY, ועוד. כן, יכול להיות שאני אדבר על המחזור, יכול להיות שאני אפילו אמליץ לכן על הטמפונים שאני משתמשת בהן! יכול להיות שאני אדבר על פוריות, אולי על תזונה, אני לא יודעת בדיוק כי עוד לא ישבתי לתכנן את התכנים. אבל אני כבר שנה בערך חושבת בראש על דברים שאני מתה להגיע אליהם.

הערוץ שלי התחיל כערוץ למדריכי איפור אבל אני בטוחה שרובכן תסכימו איתי שזה מזמן כבר לא רק ערוץ איפור. ככל שכמות הצופות שלי גדל (כרגע 65,000 בערוץ הראשי, מה?! WTF?!) והכרתי אותכן יותר ויותר הבנתי שהערוץ שלי מצליח להגיע לנשים מכל הגילאים וממש לתת להן מענה ועזרה לכל כך הרבה דברים. אני רואה את הקהילה שלנו, שבנינו יחד, כקבוצת תמיכה אחת גדולה שבו אנחנו יכולות לדבר על הכל. אנחנו חברות אחת של השנייה ולהרבה מכן אני כמו אחות גדולה ששם כדי לענות על שאלות על נושאים שלא תמיד נוח לדבר עליהן עם אחרות. כשפגשתי כמות גדולה ממכן בפעם הראשונה בביוטי סיטי לפני שנה, הבנתי שיש לי השפעה אדירה ואני צריכה לנסות להשתמש בכוח שלי לטוב. מאז הצבתי לעצמי יעד לבנות את הערוץ שלי כמקום להעצמת נשים והעלעת ביטחון עצמי ועצמאות של נשים. למי שזה לא מתאים, מוזמנת לעזוב. נוכל להיפרד כידידים. NO HARD FEELINGS. באמת, הכל טוב.

אני יודעת שאני לא מושלמת. אף אחד לא מושלם. וכן אני רק בן אדם. אני יודעת את זה, כי אני קמה בבוקר ורוצה עוד 5 דקות במיטה כל כך בן אדם אחר, אני מצחצחת שיניים ואליפו עושה פיפי כמו כל בן אדם אחר. אני גם מרגישה את אותם רגשות שאתן מרגישות אם זה שמחה, עצב, התרגשות, כעס, ביישנות, נבוחה, וכו׳. לפעמים אתן שוחכות את זה כי אתן רואות אותי בתור בן אדם מוכר. ואם אתה מוכר אז החיים שלך מושלמים, לא? אז לא. כמו כל האנשים אני דואגת לעתיד שלי ושל המשפחה שלי, עצובה על מצב הביטחוני בארץ וכועסת על יוקר המחייה. כל מה שקשה לכן, גם קשה לי. וכל מה שהמעליב אתכן גם מעליב אותי.

למרות שאני משתפשת איתכן כל כך הרבה, גם אני אוהבת פרטיות וחיים משפחתיים רגילים. במהלך הקיץ, הרבה אנשים מגיעים לטייל בתל אביב ופוגשים אותי ברחוב. זה כיף בשבילי גם לפגוש את הצופות שלי ואני אפילו מעודדת אתכן לבוא ולהגיד לי שאתן צופות, גם אם אתן מתביישות! אבל יש גם דרך לגשת אלי. זה לא נעים לי כשאני יושבת עם אנשים במסעדה ובאים לבקש תמונה כשאני באמצע הביס. זה לא מתאים כשאני בחוץ אם ליה והיא בעגלה בוכה ובנות באות אלי בצרחות ומבהילות אותנו עוד יותר. בחודש האחרון אני התחלתי להפנים שאני הפכתי להיות בן אדם מובר, והדברים האלו כנראה פשוט יקרו ואני צריכה ללמוד להתמודד איתם. אבל אם במקרה אתן קוראות את זה אני אשמח אם תנסו להיזכר בבקשה הקטנה שלי. תבואו, תתחבקו, תצטלמו.. אבל תפעילו שיקול דעת האם זה הזמן המתאים והמקום המתאים.

אני לא רוצה חס וחלילה להישמע שאני מתלוננת או לא מעריכה את האהבה שלכן והתמיכה לכן. אני כל הזמן מרגישה רע כשאני מדברת עם החברות שלי ששונאות את העבודה שלהן ואני כזה בלב ״איזה כיף לי שהגיעתי בטעות לעסוק בתחביב שלי״. ולא הייתי יכולה להפוך את זה לעיסוק העיקרי שלי בעלדיכן. גם מי שאיתי כבר שלוש שנים, וגם מי שהצטרפה רק השבוע! אני יודעת שמה שעובר עלי כרגע זו ברכה אמיתית שאני רק מאחלת שכל אחת מכן תמצאו את התחום שיגרום לכן להרגשת סיפוק שאני מרגישה ממכן.

אני מניחה שאני מספרת את כל זה כי אני מרגישה שיש צד של הדברים שאולי אתן לא רואות ואני תמיד הבטחתי לכן שאני אהיה 100% אמיתית בהכל. ואני מניחה שאני רוצה איפשהו שתדעו שהחיים שלי ממש לא מושלמים למרות שאולי לפעמים זה נראה ככה.

בגלל ההתקדמות שלי ביוטיוב אני החלטתי שאני מפסיקה לעבוד בתור מאפרת פרילנסלרית (חוץ מכלות פה ושם אם יתאפשר לי). הסיבה לכך זה שפשוט אני צריכה להתחייב לתאריך מראש וזה באמת כבר לא אפשרי. כל הזמן יש משהו, נסיעה לחו״ל, הפקות שמעכשיו לעכשיו. במדינה הזאת הכל נעשה ברגע האחרון ואני לא יכולה כבר להתחייב ללקוחות. זה עצוב לי לא רק כי אני כל כך אוהבת לאפר נשים אחת על אחת, אבל גם כי זה הופך את החיים שלי לעוד יותר ״בודדים״. אני לא יודעת כמה אתן מודעות לזה או אם בכלל אי פעם חשבתן על זה, אבל ״המקצוע״ הזה של להיות יוטיובר זה מקצוע ממש בודד. אתה הרבה לבד, אתה מול המצלמה או המחשב. אתה לא עובד במשרד עם עוד אנשים, אתה לא פוגש אנשים ברכבת (כמו שהייתי אלופה בלהכיר חברות ברכת כשהייתי חיילת), ויותר מהכל לאט לאט את גם מאבדת הרבה חברות שהיו לך. מי שמצליחה בתחומה בטוח מבינה את זה כשאני אורמת שככל שאת מצליחה יותר יש לך פחות ופחות חברות אמיתיות. יש הרבה עיניין של תחרות (שאני חושבת מטומומת ומיותרת לגמרי, אבל היא קיימת), אנשים חדשים מפחדים לגשת אלייך ומניחים שאני ״סנובית״ או ״עפה על עצמך״, ובנוסף, יש אנשים שפשוט לא מתאים להם להיות חלק מהחיים המאד מתועדים האלה. אני יכולה להבין את כולן, ולכן אני לא כועסת על המצב, רק כן קצת עצובה שאם זה שאני גם מפסיקה לקבל לקוחות אני אהיה עוד יותר לבד.

ווואווו. הפוסט הזה הפך להיות הרבה יותר ארוך ממה שתכננתי ואפילו גלשתי למקומות שלא חשבתי שאני אגיע אליהם. אז שוב תודה שאתן כאן. איתי תמיד. עולם ה- "YouTube Famous״ הזה הוא כל כך חדש ואף אחד לא ידע איך להכין אותו אליו. אז אנחנו ממשיכות ללמוד את זה ביחד.

בקיצור, כל מה שבאתי להגיד בפוסט הזה זה שפוסטים, סקירות וכו׳ חוזרים. חחח!

אוהבת עד הירח ובחזרה.

אשלי


היי גיייייז!

כמו שאתן יודעות, אני כל הזמן לומדת ממפגשים ומנסה תמיד לשפר את החוויה בשביל כולם. אני אוהבת לקיים את המפגשים האלה כי כל כך חשוב לי לראות את הפנים שמאחורי המסכים אבל כמובן שלא אוכל לעשות אותם אם הם לא יהיו מסודרים ובטיחותיים לכולנו.

אני כל הזמן מקבלת המלצות ורעיונות ממכם על איך אפשר לשפר את החוויה (אפילו קיבלתי בקשות הזויות של לקיים מפגשים כל שבוע שזה ברור למה זה לא יכול לקרות…) אבל באמת אחד הלקים שלמדתי עם הזמן זה שאם קניון לא ארוך למספר גדול של בנות אז צריך לסגור הרשמה. ולכן, ההרשמה למפגש באיילון נסגרה.

אם נרשמתם למפגש, בימים הקרובים תקבלו sms עם הזמנה לשעה מדוייקת. הסיבה לכך זה שנוכל לחקל אתכן שלא כולם יגיעו באותה שעה ואז יהיה תור ממממממש ארוך. שוב, מנסה לשפר לכן את החוויה. אז בבקשה תגיעו למתי שמבקשים ממכם. (זה יהיה בין השעות 12:00-15:00). תהיו סבלניות ותזכרו ש"בקשית אמיתית לא דוחפת!"

אם לא הצלחתם להירשם למפגש הפעם, אני יודעת שזה מבאס אבל בשלב הזה אין לי כל כך מה לעשות. בפעם הבאה, תרשמו על ההתחלה…

לגבי המפגש בירושלים, ההרשמה תפתח בשבוע הבא אז שימו לב שאתן מסתכלות כאן בבלוג ובקופסת המידע לסרטונים.

אוהבת עד הירח ובחזרה!

אשלי